עלה למעלה עלה/פרשת ויגש/חומש בראשית

ז׳ בטבת ה׳תש״פ (ינואר 4, 2020)

"ויאמר אנכי האל אלקי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם. אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך".
בפסוק באמצע הפרשה מסופר על הירידה של יעקב למצרים. יש כאן אמירה על עצם היחס לארץ ישראל. היציאה ממנה והשיבה אליה אינן הגירה (immigration) אלא עלייה וירידה. יוסף אומר לאחיו, כשהוא שולח אותם ממצרים בחזרה לארצם, כדי להביא את יעקב: "עלו אל אבי", ורש"י מסביר מדוע לא נאמר "סעו אל אבי": "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות". התורה היא מדריך להתפתחות רוחנית ולכן הכוונה בעלייה היא קרבה לבורא/לתודעה העליונה, אף על פי שהמעבר הוא פיסי בין ארצות.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

תנוחות היוגה נעשות על ידי הגוף הפיסי אבל התועלת שלהם משפיעה על הגוף ועל הנפש. עיקר תרגול יוגה הוא לטובת התודעה. יוגה היא תרגול של המיינד. ולכן אני חושב שאפשר לעשות אנלוגיה למושגים עלייה וירידה לארץ ומהארץ.
בביצוע כל תנוחה, הדרך היא למעשה המטרה. לדוגמא: כפיפה קדימה בישיבה. אפשר לחשוב על עלייה, התארכות, צמיחה מבסיס עצמות הישיבה דרך האגן והגב התחתון. הגוף עם השנים מצטמק (נמצא בירידה). העבודה שלנו זה לעלות, להאריך, לצמוח. העבודה הזאת היא עבודה יומיומית אינסופית עד שהגוף שלנו חוזר לאדמה. כך אנחנו שומרים על בריאות פיסית טובה וגם על בריאות נפשית טובה. ולגבי התפתחות רוחנית (כמו בגוף הפיסי), ההתפתחות משולה לעלייה במדרגות נעות שיורדות.
לאדם שרוצה לשבת במדיטציה ולהתבונן בדברים נשגבים יהיה קל הרבה יותר לעסוק במיינד כשהגוף הפיסי מרגיש חזק, גמיש ומשוחרר. כשכואב לנו באזורים מסוימים בגוף המיינד עלול לנדוד.
לסיכום: כשמתייחסים לתרגול יוגה כתרגול תודעתי (ולא רק כתרגול פיסי), זאת עלייה ממש.

וכדברי הרב קוק: "עלה למעלה עלה". הקליקו כאן לשמיעת השיר היפייפה.

שבת שלום ומבורך